<h1>סידור רבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף ב.</h2>
והחג הרביעי סוכות, וצריך שנזכיר את המצוות השייכות בו והן שתי הוספות, עשית הסוכה ועשית הלולב. עשית הסוכה. אנחנו חייבים לעשות לנו סוכה בכל דירה שנדור בה תחת השמים, על גג או בחצר הבית, ועושים לה מחיצות משלשה צדדים עד שלא תהיה כניסה אלא מצד אחד.
והסיכוך יהא צפוף עד שחלקי הצל יהיו מרובים מחלקי השמש. וארכה ורחבה לפחות ז' על ז' טפחים וגבהה לפחות עשרה טפחים ולכל היותר כ' אמה.
<h2>דף י.</h2>
ואסור לשים על הסכך מרבד או מחצלת וכן אין פורשין תחתיו טלית או מעיל, ואם עשה אחד מאלה פסל את הסוכה.
<h2>דף יא.</h2>
ועצם הסכך צריך להיות מגידולי קרקע כגון הדסים או ענפי תמרים או קנים או ערבות או כיוצא בהם.
<h2>דף טז.</h2>
והמחיצות האלה יכולות להיות ווילונות או מחצלות או מרבדים ובלבד שיהדקו אותן בחבלים באופן שלא יוכל אדם להרים אותן ולהכנס משם. ואם נשאר בין תחתית הווילונות ובין הארץ פחות מג' טפחים מותר, אבל יותר לא.
<h2>דף יז.</h2>
ואם נפתח בסכך חלון בשיעור ג' טפחים היא פסולה עד שמכסים אותה. וחצר קטנה מוקפת אכסדראות ורוצים לעשות סוכה באמצעיתה, רואים אם רוחב האכסדראות מלמטה ד' אמות אסור ואם פחות מזה מותר ובלבד שלא יהא בצדדים פתח פתוח מלבד הפתח שנכנסים בו לסוכה בצד הרביעי.
<h2>דף כד:</h2>
והמחיצות האלה יכולות להיות ווילונות או מחצלות או מרבדים ובלבד שיהדקו אותן בחבלים באופן שלא יוכל אדם להרים אותן ולהכנס משם. ואם נשאר בין תחתית הווילונות ובין הארץ פחות מג' טפחים מותר, אבל יותר לא.
<h2>דף כח:</h2>
וחייבין לאכול ולשתות ולקרוא וללמוד ולישון בסוכה, אין עושין שום דבר מאלה מחוצה לה.
<h2>דף לב.</h2>
ותיאור הלולב. יהא ישר, לא מעוקם כלל אלא אם נתעקם לצד פניו והוא הצד הנסדק שצבעו אדום, אבל אם נתעקם לאחוריו או לאחד מצדדיו פסול, וכן אם נקטם ההוצא העליון המאחד את עליו או נסדק פסול, אבל אם נפרדו עליו יחזר ויאגד אותם כל זמן שההוצא העליון מחובר.
<h2>דף לב:</h2>
ושיעור ארכם. ההדס והערבה שלשה טפחים והלולב ארבעה טפחים עד שהלולב כשאוגדים אותו עם ההדס והערבה לאגודה יעלה על ארכם טפח, והטפח הזה צריך להיות מעצם שדרת הלולב חוץ מן ההוצא העליון.
ותיאור ההדס. בכל קן מקיניו יהיו ג' עלים מסודרים ואם לא נמצא הקנה כלו באופן זה, מספיק בג' קינים בראשו שיהיו באופן זה, ואם הקינים האלה אינם בראשו אלא באמצעו יקטום מה שלמעלה מהם עד שיהיו הם הראש. ואם יש יותר מג' עלים כגון ד' או ה' או יותר כשר.
<h2>דף לד.</h2>
ותיאור הערבה. מין שקנה שלו אדום ועליו מרובים וקצוות עליו חלקות הוא הנלקח, אבל מין שקנהו לבן ועליו עגולים וקצוות עליו פגומות כמסור הוא פסול, והראשון נקרא בארץ ישראל ומצרים צפצפה והשני ערבה, וראיתי אנשי הארץ הזאת מחליפים את שני השמות האלה.
<h2>דף לד:</h2>
והכמות שלוקחים מד' הדברים האלה. אתרוג אחד, לולב אחד, שני קני ערבה ושלשה קני הדס.
ומותר להוסיף על שני קני הערבה וג' קני ההדס כמה שהוא רוצה מן ההדס שאיננו משולש עד שתשלם אגודה.
ותיאור האתרוג. יהא ישר בצורתו, נקי מכל כתם ואם הם על מקצתו מותר, ואל יחסר בו כלום, ואם נשר העיגול שמתחת לגבעולו אינו כשר, ולא יהא יבש ולא קטן מכשיעור ביצה.
<h2>דף לו:</h2>
ואין אוגדים אלא בהוצים ממין הלולב.
<h2>דף לז:</h2>
וכשנוטל אותם תהיה האגודה ביד ימין והאתרוג ביד שמאל, וצריך שפני הלולב האדומים יהיו לצד המתפלל והצד הירוק לצד מזרח.
והזמן שבו צריך לנטול את הלולב הוא זמן קריאת ההלל מתחלתו עד סופו, וכשאומרים את ג' הפסוקים האלה צריך לנענע את הלולב והם הודו לה' כי טוב הראשון והודו לה' כי טוב האחרון ואנא ה' הושיעה נא. ותיאור הניענוע. יכוון את הלולב והאתרוג יחד למזרח ויחזירם, אח"כ ירים את הלולב והאתרוג למעלה ויורידם, והתנועה לצד מזרח תהיה בשעת אמרו הודו ואנא ואותה שלמעלה בשעת אמרו ה' ה'. וכשגמר את ההלל צריך לומר אחריו יהללוך ואם הוא יחיד יאמר הושע נא הושיענו ייי אלהינו ורחם עלינו ברחמיך הרבים למען שמך הגדול הגבור והנורא שיתגדל ויתקדש בעולם כולו כד' שנא' והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ייי הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם. ואם היו ציבור יפתח להם החזן הושענא והם עונים הושענא ואומר לפניהם את הדברים שהזכרתי דבר דבר לבדו והם עונים הושענא, וכן אם אמר לפניהם דברים שחוברו על דרך אלף בית.
והלולב. צריך לקנות ד' דברים, אתרוג והדס משולש וענפים מלב הדקל וקצת ערבות, ויחבר ויאגד אותם חוץ מן האתרוג וישמור אותם לזמן קריאת ההלל.
<h2>דף מב:</h2>
והימים שבהם חייבים ליטול את הלולב על כל פנים הם ו' ימים מפני שבע"כ יש שבת במשך שבעה ימים ובשבת אין רשות ליטלו.
<h2>דף מג:</h2>
וכשגומר את כל זאת, אומר תתפרקון ומקיף את ההקפה השביעית. ומן ההוספות שבאותו היום שמקיפים במנחה, ויש אנשים שנוהגים כך במוסף מלבד בתמיד.
וצריך שיקיפו סביב התיבה כל יום הקפה אחת וביום השביעי שבע הקפות. ובזמן הזה יש מנהג להקיף בכל יום ג' הקפות וביום השביעי ז' הקפות. בהקפה הראשונה אומרים הושענא והחזן הולך לצד ימינו ופניו כנגד התיבה מכל צד וכן הצבור לאיזה צד שיפנו. ובהקפה השניה אומרים ענה בהושענא והחזן הולך לצד שמאלו, הוא והצבור כנגד התיבה לאיזה צד שיפנו. אח"כ יעמד לפני התיבה ויאמר אנא אל נא הושענא והושיעה נא, והחזן יאמר אחד מן הפרקים שארשום, מה שראוי לכל יום, ויענו תבנה ציון בימינו והעלנו לתוכה בשמחה יראו גוים ויבושו יכלמו זדים זרים נהדרך בארבע מצות נמליכך בזה יום סוכה וכך נאמר בהגלותך מלכנו אנא אל נא הושיענו הושענא והושיעה נא וביום הערבה יאמר נהדרך בזה יום ערבה, וכשהחזן גמר זאת יפנה ג"כ לצד ימינו ויאמר את הדברים האלה, תתפרקון ותשתיזבון מן חרבא ומן כפנא ומן שביא ומן מותנא ומן כל מיני משחית ומן כל מיני פורעניות המתרגשות בעולם ותסקון כולכון לירשלם הטהורה וידששן רגליכון על צוארי סנאיכון וירקדן רגליכון בעזרתא דקודשא ותסבון בידיכון פירי אילנא אתרוגין לולבין והדסין וערבין דנחל ותתבון ותימרון הושענא והושיעה נא הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם.
<h2>דף מו.</h2>
וכשאוגדים את הלולב לא צריך לברך כלום, ואין ברכה אלא בשעת נטילתו. וכשיבוא ביד היהודי יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב ושהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
וכל פעם שנכנסים אליה מברכים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה, ואפילו אם נכנסים ויוצאים נ' פעם בכל יום, כמו הציצית אפילו אם מתעטפים בטלית נ' פעם בכל יום צריך לברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית.
<h2>דף מז.</h2>
ומה שאנו צריכים לפרש בחג השמיני הוא שחייבים אנחנו לשבת בסוכה בלילה וביום אבל אין מברכים לישב בסוכה ואומרים בקדוש שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה מפני שהוא חג מיוחד בפני עצמו.
<h2>דף נא:</h2>
אם הוא כבד אזן או שהוא נמצא מרחוק ושומר כל ברכה וברכה ועונה עליה אמן מבלי ששמע אותה, זה מותר, כי אם הוא יודע על מה הוא עונה, לא חשוב אם ישמע ממש או לא.
